בולשיט (דברי הבל; הכי קרוב לעברית שאפשר)

מוכר לכולנו המקסם של השתקפות מראות , שבו משתקפת מראה בתוך מראה לכלל רצף אין סופי של השתקפויות הולכות וקטנות ותחושת הפליאה הראשונית שאותה חווינו למראה הזה לראשונה.

המשך »

נוסעים לנתב”ג

עידית יעל ועידו, עומדים לטוס הערב לניו יורק ,ואנו בדרכנו לאסוף אותם לשדה התעופה.

ברדיו, משום מה , קול המוסיקה, אותה תחנה נידחת (עומדת בפני סגירה?, לא מזמן חתמנו על עצומה שמנסה למנוע זאת.) מפעם לפעם ,כדי להרגע משטף המלל שבערוצים אחרים, אני מזפזפ לשם.

קולה של הקריינית מבשר לנו שהגיע י”א באדר, אותו “חג” אבוד של ילדותינו – לגיבור טרומפלדור ומורשת חצר תל חי.

המשך »

שקיעה (המשך מפוסט קודם)

דודתי האהובה טובה, או טושה בכינויה מבית אבא , שקעה לתוך עצמה בתהליך מהיר של קריסת הזכרון, דמנסיה בשפת הרופאים.

המשך »

המקלחת,

כמידי שנה בחורף , פועלים אדי המקלחת החמים את פעולתם במגעם עם התקרה הקרה, וכתמי עובש מזן שחור ומגעיל במיוחד, מתפשטים להם.

בתחילה , עולות להן נקודות בודדות ומבודדות, ואני אומר לעצמי, טוב, צריך לזכור בשבת לנקות במטלית, וכך גם הייתי עושה בעבר.

בשנים האחרונות, כבר ברור לי שלא בשבת הקרובה ואף לא בזו שאחריה , יבוא המזור.

המשך »