דימונה

 

ברכבת, נוסע דרומה. יחד עימי, אני יודע נמצאים החברים טוביה וגדי, מודע לכך , אך לא רואה אותם.

נראה שעלינו לרכבת ללא מטרה מוגדרת, הגיע הזמן לרדת בתחנה הקרובה , אני מחליט.

הרכבת מיטלטלת מצד לצד ואני אוחז בחזקה את הסל שבידי , סל פלסטיק גדול מהסוג שתמי משתמשת בו לאכסון וטלטול חפצים משוק הפשפשים. הסל מלא מצרכי מזון, כיאות לנווד שכמותי ובכל זאת אני מתפלא בחלום לראותו לידי.

המשך »