רוני

ישובה על כורסת אמריקן קונפורט מותג שבשמו ה”עברי” כל כך מייצג רגעי שיא של נוחות מפנקת כמאמר הפרסומאים.

שריד לרוני הנמרצת , מנסה למצוא מנוחה בחיקה; אחרונה.

בכורסאות אני יודע ,טמונים הזיכרונות .

איש איש בתורו; קורסים לתוך עצמם בשעות של נים לא נים.

שכיבי מרע, מבקשים למזער את כאבם.

רוממה, לפני שנים

בין הקיר למיטה ,נשכב לשינה,על המזרון הדק.

אבי מחרחר; נשימותיו כבידות , נוכח כל העת.

הגם אני נוכח שם בשבילו?

הלילה נמתח לקיצו, שחר מפציע.

עוד יום של זמן שאול, סיפו של הגעגוע.