בטחון

 

מפעם לפעם גובר הקצב, בשיאו הופך לבלתי נסבל. תמונות וקולות משודרים שוב ושוב בכל הערוצים.

אירוע שמהלכיו ידועים מראש ה”משט לעזה” התממש , נבלם וכעת תור ניתוחי הפרשנים והגינוי העולמי.

התקשורת “חוגגת” ,סגנון הכסוי לא משאיר לך פתח הימלטות ממש כמו בימי הפיגועים הגדולים.

מצב רוח ציבורי של פסיכוזה המונית, ששותפים לה פוליטיקאים ההמונים תקשורת מעצימה הולך ומשתלט עלינו.

 

תגיד, אומרת לי לנה קרובה רחוקה עולה מרוסיה המתגוררת בקרית ים , שאני מתקשר אליה , תהיה מלחמה?.

אני לא רואה טלביזיה הא ממשיכה, אבל ירדתי ובקיוסק בפינה וראיתי שכולם צופים בטלביזיה במראות החיילים והדם ובהשתלטות על הספינות.
חוץ מזה, היא מוסיפה, בזמן האחרון מחלקים מסיכות ומפעילים צופרי אזעקה , אז תהיה מלחמה?

 

קשה ומוזרה התחושה למראה הבלגן המתרחש כאן אני חושב לעצמי, בייחוד לעולה זה מקרוב בא.

 

בקול סמכותי ובביטחון אני מנתח את המצב באריכות ומוסיף את מסקנתי שלא נראה שמלחמה בשער- פרשן מדיני צבאי לתפארת.

יחד עם זאת אמצעי ההכנה הננקטים מתחייבים, כיון שאנחנו במזרח התיכון שבו הכול בלתי צפוי, אני מוסיף ומערער במעט את המגדל הלוגי היציב שבניתי.

 

יופי טוב שדברנו ; הרגעת אותי ,אומרת לי לנה.