מעין הנעורים

מורבידי ככל שיהיה, העיסוק במוות נגזר עלינו מקדמת דנא ונוכחותו המאיימת מודחקת בתחילה אך עולה וצפה לפנינו אם עקב תזכורות לא נעימות ואם עקב התקרבותנו הבלתי נמנעת אליו.

ודווקא באירוע משמח של חתונה בה נפגשנו ידידי טוביה ואנכי ופצחנו בשיחה נלהבת , נחשפתי לעולם חדש ומופלא של עתידן ממציא והוגה דעות בשם ריי קורצוויל.

את התיאוריה לגבי השיפור בתוחלת החיים יחד עם האפשרות לכך שבעתיד הרחוק אולי נגיע לחיים ארוכים של ממש כבר שמעתי לפני שנים בהרצאתו של עתידן ישראלי אחר שהפליא לתאר את פלאי הננו טכנולוגיה והעתיד הנשקף לרפואה וריפוי החוליים משימוש ברובוטים קטנים שישוטו על נהרות הדם שבעורקינו וילחמו ביעילות בחוליינו.

מה התועלת שבהארכת החיים איני יודע אבל גם ספרו האחרון של סאראמגו “מוות לסירוגין” עוסק בכך.ומששמעתי על כך מאחי, מיהרתי להשיגו וקראתי בו בשקיקה.

כדרכו בוחן סאראמגו בסגנונו המיוחד את קיומינו האנושי למול אירועים בלתי צפויים ואילו כאן נבחנת האפשרות שבכל רחבי המדינה תיפסק התמותה וכל המצבים הנגזרים מאירוע זה בכל רבדי החברה

ההתרחשויות מוזרות ויחד עם זאת הגיוניות, ראה בתקציר כאן.

תיאורו של סאראמגו נאמן לדעתי להתרחשויות הצפויות לקרות עם “מתת חיי הנצח” הרבה יותר מתיאוריהם של עתידנים למיניהן . אבל מה לי לקבוע.

ריי קורצוויל

המיוחד בגורו החדש שטוביה הביא לידיעתי בניגוד לכתות אחרות כגון פיסיקאל אימורטליטי “מכחישי המוות” למיניהם; הוא בהיותו אדם ריאלי, מהנדס ממציא ומיליונר שעשה את הונו מאמצאות שונות ומשמש היום כעתידן שחלק גדול מתחזיותיו בתחום הטכנולוגיה התממשו.

בקיצור נמרץ תורתו מדברת על כך שקיימת התפתחות אקספוננציאלית בכל מיני תחומים שתביא לכך שבעתיד הנראה לעין תוחלת החיים תגדל מאוד (כבר ב 2020) ואח”כ נגיע למפץ הגדול או לנקודה “סינגולארית” בהתפתחות שבה צפויים חיי נצח (צפוי להתרחש בשנת 2035).

“הציפייה העיקרית בזרם פוטוריסטי זה היא כי בעתיד הקרוב הטכנולוגיות החישוביות יתפתחו בקצב רב ותיווצר צורת חיים חדשה אלמותית ורב-תבונית אשר תשלב בין אדם למכונה, בין בינה אנושית למלאכותית. ציפייה זו מבוססת על מודלים של התפתחות מואצת לפיהם האבולוציה הביולוגית והטכנולוגית מתקדמת בקצב אקספוננציאלי (ג’ימס מור 1995, וריי קורצווייל 1998). לפי מודלים אלה, בנקודה מסוימת בזמן (נקודת ה”סינגולריות”) אופי ההתפתחות האנושית תשתנה ללא היכר ותיווצר צורת החיים הפוסט-הומאנית האלמותית ורב-תבונתית.”*

מכיוון שהוא (וכך גם אני )כבן 60+ , הרי שאם רק נצליח להישאר בריאים וחיים מספיק זמן יש לנו עדיין סיכוי לעלות על המטוס הממריא לחיי הנצח.

“הקשר בין הגישה המעשית וחזונות מרחיקי לכת נעוץ בדברי ריי קורצווייל: “תחייה מספיק כדי לחיות לנצח”, כלומר עשה כל דבר אפשרי כדי לשרוד עד להופעת טכנולוגיות אפקטיביות להארכת החיים, וסייע ככל האפשר להופעתם של טכנולוגיות אלה. “*

ומספר טיפים משלו כדי להגיע למטרה מתוך “כלכליסט”:

ממש פשוט.

והנה לחילופין “תעודת ביטוח” בניסוחם של המטיפים לחזרה בתשובה

בחירתי ברורה; אופציית קורצוויל עדיפה בעיני על “הבטחות” לחיי נצח או חיים בעולם הבא..

אבל כהרגלי – לא בזה ואף לא בזה אבחר.

קיצור תולדות הזמן

בתום השיחה עימו. לשם מה לחיות לנצח אני שואל, נרעש פותח טוביה את עיניו הבהירות ושואל בתמיהה אמיתית ” לא מעניין אותך לראות את כל זה קורה בחייך ואת צפונות העתיד?”; שח מט.