דוק קל מכסה את עיניו של אבי בדברו על ה”יגדס” , אותם גרגרי יער,שהיה מלקט ואוכל ביערות שסביב עיירת הולדתו פרצ΄ב ,לפני שכילתה אותה ה”בעירה הגדולה”.
יגדס; אני שומע, וזיכרון אבי עולה בי.
כמו כאן:
בסרט המצוין ,”פיצה באושויץ” ,שהוקרן ליום השואה.
יגדס - מפולנית הוטמע באידיש - גרגרי יער , Berries או אוכמניות בשפתינו.
האם כך היה הדבר? אי שם מגבול הזיכרון צץ לו מראה תרנגול הכפרות שאמי חנה, רכשה לקראת יום כיפור, בימים הראשונים למעבר המשפחה לדירה בקריית חיים , או שמא התערבבו אצלי קטעי סיפורים עם המציאות המוקדמת של ילדותי?
נדמה לי שכך היה , הורי, ואימי יותר מאבי , עדיין לא במרחק זמן רב מהעיירה שבה גדלו, מתגעגעים ל”עולם ההוא של ילדותם” שעלה בעשן יחדעם יהדות פולין, ואימי (כמחווה?) ,רוכשת תרנגול לכפרות ושנינו הולכים לשוחט , לבצע את טכס הכפרות.
לי, זכור מאז רק קטע השחיטה רווי הדם, של העוף המסכן.
כנאמר - אין דבר ישן יותר מהעתון של אתמול ,בכל זאת אחזור אליו, כיון שהזכיר לי נשכחות.
מהומה רבה ומתוקשרת , עו”ד מכה ח”כ ועוד במשכן הכנסת.חבר הכנסת העבדקן, גונח לעיני המצלמות, מתראיין לעייפה ונראה בעליל שהוא נהנה מכל רגע- כן גם CT נאלץ המסכן לעבור בעצת רופאיו.
ותלונתו, לא על הפגיעה בו, חס וחלילה, אלא על הפגיעה בסמל לאומי, כך שמעתי, במו אזני , נו מילא.
לרגע אני מתקשה להבין, למה נקלעתי? לתכנית ריאליטי? , מצלמה נסתרת? או מציאות הזויה? – כל התשובות נכונות.
כלווית חן לסטירה המצלצלת שבעקבותיה ראה חבר הכנסת , האלמוני עד עתה, כוכבים, צוטט גם הווכוח שהיה בנושא התקציב בינו לבין הסוטר עו”ד אמנון דה הרטך .
בוויכוח הנ“ל הוחלפו כנויי גנאי, והסוטר כונה “גרמני” בפי הניסטר ואף הוא השיב לו כהנה וכהנה ,מעבר למהלומה שניתנה.
לאחר מעשה הסביר העו”ד שאין לו שום דבר כנגד הגרמנים של היום, והתפרצותו נבעה מכך שהנאצים רצחו חלקים ממשפחתו וגומר..
ונזכרתי בסיפורים שהייתי שומע בבית מהצד, בכולם כיכבה המילה האפלה המאיימת : “די דייטשין” ובתרגומה מאידיש לעברית – הגרמנים , לעולם לא נזכרה בפיהם באידיש המלה נאצים!.
עבור הורי וקרוביהם ממזרח אירופה , ה”דייטשין” היו מקור כל רע, אלו שהמיתו עליהם את האסון הנורא.
הם כלל לא הכירו את המפלגה הנאצית, היא לא ענינה אותם ובדיבור בינם לבין עצמם, לא טרחו להבדיל בין גרמנים טובים ורעים ,גרמנים של פעם, וגרמנים של היום.
האידיש שהוקפאה אצלי לפני שנים שימרה באזני את דו המשמעיות של המלה.
הסטירה שהביאה את הכוכבים לח”כ הנכבד ,שיחזרה עבורי את המלים הטעונות של פעם ,וייתכן והייתה גם ביסוד הסערה שהתחוללה בין הניצים , שעבורם האידיש שפה חיה.
ואני תוהה, האם לאידיש המדוברת היום יש “זיכרון” למלה הזו, בבחינת לא נשכח ולא נסלח, שאין אותו לעברית המתחדשת או שמא הזכרון מצוי רק בדמיוני ?
בשהייתי האחרונה בחו”ל , שהיתי עם עמית לעבודה , צעיר ממני ב 15 שנה שגם הוא נצר למשפחה פולנית, ויודע אידיש . אביו עדיין חי ומדבר את השפה ומפעם לפעם יוצא לו להשתמש בה.
באופן מוזר כשבועיים לפני נסיעתי, בביקורי האחרון אצל אימי בת ה 90 בחיפה , ביקשתי אותה שנעבור לדבר באידיש וכך בילינו לנו כשעתיים מלהגים אידיש להנאתינו .והנה מלים שחשבתי שאבדו לעד חוזרות להם מאליהן, נראה לי שההנאה הייתה הדדית.
גם לה אין עם מי לדבר אידיש וכיום יום שפת הדבור שלה רוסית עם המטפלות ,עם אחי היא מדברת פולנית ועברית וכך גם עם אחותה, אז למה לא אידיש איתי.
מטקבקים אחרונים